#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהיכן דרשינן דשכר הצדיקים מגיע מאוחר (2) ?	א. לא יאחר לשונאו, אבל יאחר לצדיקים גמורים.</p><p dir='rtl'>ב. היום לעשותם ולא היום לקבל שכרם.	<br/>עירובין דף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי דכתיב ארך אפיים לשון רבים ?	לצדיקים שכר המצוות, ולרשעים עונש העבירות, שהקב&quot;ה משלם בעוה&quot;ב.	<br/>עירובין דף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שיעור בית סאתיים האמור לר' יהודה בפסי ביראות, האם הוא בבור לבד או גם בהיקף הגדר והטעם ? ובמאי פליגי רבי וראב&quot;ש ?	ספק בגמ', והנידון אם אדם נותן עיניו בבור ומשם ילמד למקו&quot;א, או בהיקף.</p><p dir='rtl'>וס&quot;ד להוכיח מהא דלראב&quot;ש הבור לבד, ומשמע דבזה פליג רבי. ואמרינן די&quot;ל דלכו&quot;ע בבור לבד, ופליגי דלראב&quot;ש דווקא בית סאתיים מרובע, לרבי גם ארוך וצר.	<br/>עירובין דף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו אויר שתשמישו לדירה, ומהי דירה שתשמישה לאויר ? ומה דינם ?	אויר שתשמישו לדירה, הוא מקום בלא גג המיועד לצורך דירה. כחצר ודיר וסהר. ובו גם יותר מבית סאתיים מהני ההיקף.</p><p dir='rtl'>דירה שתשמישה לאויר כגון בורגנין, דיש להם גג, אך עשויים לצורך אויר דהיינו שדות שהם שומרים עליהם. ובזה ל&quot;מ ההיקף אלא עד בית סאתיים.	<br/>עירובין דף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין פסי ביראות, או ב' מחיצות, שעוברת בהם דרך רה&quot;ר ומה הטעם ?	לרבנן, בפסי ביראות אין הרבים מבטלים את המחיצה כיון דאיכא שם ד' מחיצות. ובב' מחיצות מבטלים.</p><p dir='rtl'>לר' יהודה, בפסי ביראות מבטלים, דאין מחיצות גמורות. וכשיש ב' גמורות אינם מבטלים.	<br/>עירובין דף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מניין הוכיחו בדעת ריו&quot;ח דמה שאמר כאן הודיעך כוחן של מחיצות, לא ס&quot;ל הכי ?	מהא דאמר דירושלים אם אין דלתותיה ננעלות הויא רה&quot;ר, הרי דאתו רבים ומבטלי מחיצתא.	<br/>עירובין דף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע אין חייבים על א&quot;י משום רה&quot;ר, ס&quot;ד ומסקנא ?	לס&quot;ד דאיכא סולמא דצור מחד גיסא, ומחתנא דגדר מאידך גיסא. ומקשינן דא&quot;כ בבל מקיף לה פרת ודגלת, וכו&quot;ע מקיף להו אוקינוס.</p><p dir='rtl'>ומסקינן דרק מעלות ומורדות דא&quot;י אין חייבים עליהם, דאינם דומים לדגלי מדבר.	<br/>עירובין דף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אליבא דר' יהודה דאתו רבים ומבטלי מחיצתא, מה הדין בהילוך שע&quot;י הדחק או בחבל ?	בעא מיניה הכי רחבה מרבא, וא&quot;ל דמבטלי.	<br/>עירובין דף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אי נימא דלר&quot;י גם הילוך ע&quot;י הדחק מבטל המחיצות, ברייתא דחצר שהרבים נכנסים לה, או מבואות המפולשים לבורות, דאמרינן דרה&quot;י לשבת ורה&quot;ר לטומאה, כמאן, דלרבנן פשיטא דאף הילוך גמור אינו מבטל המחיצה, ולר&quot;י הא אמרינן דמבטל ?</p><p dir='rtl'>ואיך תתפרש הברייתא דשבילי בית גלגול ?	בקעה ומפולש לבור - כרבנן, ואה&quot;נ דגם בהילוך גמור הוי רה&quot;י והחידוש הוא מה דהויא רה&quot;ר לטומאה אף כה&quot;ג.</p><p dir='rtl'>שבילי בית גלגול - משום דיהושע מעיקרא מסר בא&quot;י ליחיד את המקום דלא ניחא תשמישתיה.	<br/>עירובין דף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ההיתר דפסי ביראות הוא דווקא בבאר או גם בבור, והאם דרבים או דיחיד, ואיך להלכה ?	"לר""ע בבור היחיד אסור, בשאר האופנים מותר. לר' יהודה בן בבא, בבאר הרבים מותר, בשאר האופנים אסור. וכן הלכה."	<br/>עירובין דף כב		
